Pomorska večer: Radio emisija i podkast

מה אם נספר לכם שהתנ"ך מתאר עולם שטוח עם ארבע פינות, שעומד על גבי עמודים מסתוריים ומוקף באוקיינוס קדמוני שורץ לווייתנים ומפלצות משונות? מיתולוגיה? אצלנו? בחלקו השני של הפרק בנושא גיאוגרפיה היסטורית, אחרי שעלינו לשמיים וירדנו לשאול, אנחנו חוזרים סוף סוף אל פני הארץ כדי לגלות איך הקדמונים באמת דמיינו את המרחב שבו הם חיים. איך נראית המפה הקדומה ביותר בהיסטוריה, ששורטטה על לוח חרס בבבל של המאה ה-6 לפנה"ס? מהו "הנהר המר" המקיף את העולם, ואילו אנשי עקרב ויצורים היברידיים אחרים מאכלסים את שמונת האזורים החיצוניים, המכונים נאגו, אזורים שאיש מעולם לא ביקר בהם ושאפילו אל השמש "שמש" אינו מגיע אליהם? היכן שוכן גן עדן (הארצי!) וכיצד ייתכן שהנהר שיוצא ממנו מחבר בין הפרת והחידקל לבין הגיחון והפישון? מה הקשר בין תפיסת המרחב המקראית לבין מפת "עלה התלתן" המפורסמת של בינטינג מהמאה ה-16? ומדוע – למרות האיבה העמוקה של סופרי המקרא לבבל – דווקא היא עשויה הייתה לתפוס את מרכז המפה התנ"כית? בחלקו השני של הפרק נצלול אל כנען, אל ארץ ישראל וחידת גבולותיה: מה ההבדל הדרמטי בין תפיסת "גבול" (border) לבין תפיסת "ספר" (frontier)? כיצד מצבת…

פעמים רבות היסטוריה היא עניין של גיאוגרפיה, וגם הפוך – הגיאוגרפיה קובעת את ההיסטוריה. מהי בכלל גיאוגרפיה היסטורית? מה תפקידי השטח והזמן בדיון שלנו? לדוגמה מהי "ארץ כנען"? מהי "תקופת המקרא"? לכאורה פשוט, אבל בפועל לא פשוט בכלל... היכן שוכנת "הארץ שבין שני הנהרות"? מדוע הסהר הוא גם פורה? ועל איזה מרחב ג"ג אנחנו מדברים כשאומרים ה"המזרח הקדום"? מדוע לטענת ד"ר סתוי, חלוקת הזמן לתקופות (פריודיזציה) הוא מעשה לא אחראי, לא מדויק, מוטב שלא יעשה ובעיקר תוקע לנו חסמים מחשבתיים אודות מהלך ההיסטוריה.. ולמה בכל זאת אנחנו מחלקים את הזמן ו"נותנים בהם סימנים"? מהן התקופות התנכיות ומדוע הן לא מדוייקות (כמו למשל "תקופת השופטים"?) מהן התקופות הארכאולוגיות המקובלות? מהן התקופות להן יש כינויים היסטוריים? מדוע לעיתים כ"כ קשה לחבר בין ההיסטוריה לגיאוגרפיה. רמז? חיזרו לרשימת הישובים הנזכרים בתיעוד המצרי של מסע שישק. אז איך באמת נראה המזרח הקדום לפי המחקר בתקופת הברונזה? מיהן 5 הממלכות הגדולות ששלטו באזור ומה היו היחסים בניהן? על אילו איזורים שלטו בתקופת הברונזה? מהי "קריסת הממלכות" המפורסמת בסוף תקופת הברונזה? מה קורה מבחינה…

רגע לפני שאתם מתיישבים לארוחות החג, בואו נחזור למקורות. ידעתם שבעבר המשמעות של הפועל "לחגוג" הייתה בכלל להסתחרר ולרקוד במעגלים סביב אתר מקודש או מזבח? בפולחן השמי הקדום, "אוכלים, שותים וחוגגים" היה תיאור של התכנסות ומחול פיזי טקסי. אספנו עבורכם את מיטב פרקי התוכנית עם ד"ר שחר ענבר, שחוזרים אחורה בזמן ובודקים איך באמת נולדו המסורות שלנו: האם ראש השנה תמיד נראה ככה? איך התעצב יום הכיפורים שאנחנו מכירים היום? ולמה בעצם אנחנו יושבים בסוכה? מוזמנים לחפש באפליקציית הפודקאסטים שלכם את פרקי הספיישל לתשרי: זיכרון תרועה: נזכרים בראש השנה בצום: יום הכיפורים ומתחת לסכך: סוכות האזנה נעימה וחג שמח! הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: פרק טעים במיוחד על מאכלי חגים, תרבות סעודת החג בעת העתיקה, והרומן המורכב שבין המקורות המקראיים דרך חז"ל ועד לשולחנות החג והמועד בתרבות הישראלית המודרנית. אז כאמור הפרק הזה כולו סביב האוכל, השתיה והמסורות הקולינריות שליוו את אבותינו אך משפיעים על סעודת החג ומנהגי האוכל עד ימינו אנו. מדוע בעת העתיקה מנהג משלוחי המנות התקיים דווקא בראש השנה? מה היה קורה אם הייתם עולים על מכונת זמן ונוחתים בסעודה בתקופת המשנה האם הייתם מבינים למה כולם "זרוקים" על ספות ו"פופים" שמסודרים בצורת ח' כשהם אוכלים ביד אחת בלבד? למה ה"סופגן" המקורי המוזכר במשנה היה בכלל קרקר יבש שנאכל בפסח (ואיך הוא התבלבל ברבות השנים עם הספינג' הצפון אפריקאי?), ואיך הפך ט"ו בשבט מיום של ספירת מלאי חקלאי וחישוב תשלומי מס לחקלאים, לחג של...אכילת פירות יבשים? עוד בפרק על תרבות היין העשירה של אנשי העולם העתיק, מהם סודות זן ה"טרואר" המקראי ושאר הזנים העתיקים שקמים לתחייה בימינו? איזה טעם היה ל"קונדיטון" המתובל בדבש ופלפל שחור, ולמה הנביא עמוס כעס כל כך על העשירים לוגמי היין? מה המשמעות הסמלית האמיתית של אכילת מצות בפסח (ולמה זה…

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: על השפה העברית, הכתב העברי (ולא- זה לא אותו הדבר), והרומן המורכב ביניהם לאורך ההיסטוריה. אז כאמור הפרק הזה כולו בעברית: גם על השפה וגם על הכתב שבו אנחנו קוראים, כותבים ומסתמסים מדי יום ואיך הוא השתנה והתפתח במהלך ההיסטוריה. מדוע איתמר בן אב"י וזאב ז'בוטינסקי ניסו להכריח את כולנו לכתוב עברית באותיות לטיניות? מה היה קורה אם הייתם עולים על מכונת זמן ונוחתים ברחובות ירושלים בימי בית שני, ומנסים לדבר איתם בעברית "מודרנית", האם העוברים והשבים היו מבינים מה אתם רוצים מהם? או שהיו מסתכלים עליכם מוזר כי "הניב" שלכם ממש לא דומה לארמית המדוברת שלהם? למה העם היהודי זנח את הכתב העברי המקורי ועבר לכתב הארמי המרובע, מה שהצית ויכוח נוקב שמגיע עד ימינו אנו מול השומרונים, שטוענים שאנחנו היהודים, מזייפים את המסורת ואימצנו כתב של הגויים? איך נולד האלף-בית הראשון והיכן? ומה הקשר לראש של פר ובית? עוד בפרק על משחק החתול והעכבר שאינו נגמר בין זייפני העתיקות, במיקוד על זייפני הכתב, מול החוקרים האפיגרפיים. איך כתובת יואש המפורסמת נחשפה רק כי הזייפן נשמע כמו שיפוצניק מודרני שבא לעשות בדק בית? מה הסיפור…

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם אודות "מגילת המקדש". הפרק הוקלט מול קהל באירוע המאזינים במוזיאון ישראל! סיפורה של התגלית הארוכה, המשונה והמסקרנת ביותר שנמצאה במערות קומראן: מגילת המקדש. כתב יד מרהיב בן יותר מ-2,000 שנה, שנכתב על גוויל באורך של יותר משמונה מטרים ומסתיר מאחוריו תפיסות עולם חסרות פשרות. איך נמצאה המגילה ואיך היא התגלגלה לקופסת נעליים מתחת למרצפות בית בבית לחם? מה גרם ליגאל ידין לעזוב הכל ולחקור אותה במשך שנים? למה ביקשו מחברי המגילה להרחיב את הקדושה מהמקדש עצמו אל העיר כולה? אילו חוקים נוקשים והלכות קיצוניות הוטלו על התושבים ? מה בין איסור הליכה לשירותים ברדיוס של קילומטר וחצי, דרך הרחקת ציפורים ואיסור על יחסי מין, ועד איסור על הכנסת מזון או סנדלי עור מבחוץ? ולמה לעומת מחברי המגילה חז"ל נחשבו בכלל לליברלים? מהי מחלת ה"פנטקוליטיס" ששחר המציא, ואיך היא קשורה לחגים שלא מוזכרים בתורה, אבל חוזרים וצצים במגילות מדבר יהודה? ולמה, אחרי הכל, גם אנחנו בעולמנו המודרני לא שונים כל כך מהאנשים שחיו ביהודה לפני יותר מאלפיים שנה. על כך ועוד בפרק שלפניכם בו מתארח ד"ר שחר ענבר, חוקר המקרא. ובנוסף: בונוס! בסוף הפרק…

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם בלייב ממוזיאון ישראל! סיפורה של התגלית הארכאולוגית החשובה ביותר שנמצאה בארץ: מגילת ישעיהו השלמה. כתב יד מקראי בן יותר מ-2,200 שנה, שנפרש לאורך שבעה מטרים ומסתיר מאחוריו דרמה לא קטנה. אז איך הכל התחיל? מה באמת קרה במערות קומראן, ומה החלק של העז הפלאית והאבן שנזרקה למערה? איך התגלגלה המגילה מבית לחם ודמשק, דרך הפלגה לארה"ב ומודעה למכירה בעיתון, ועד למבצע החשאי שהחזיר אותה לירושלים? בהמשך ניגע במבנה של היכל הספר עצמו: למה המבנה שנבנה במיוחד עבור המגילה הפך דווקא לסיוט של אנשי השימור? מה אפשר ללמוד מ-17 יריעות הגוויל, הדיו הצמחי ועבודת הכתיבה בעולם העתיק? ואיך מחקרים מודרניים מנסים להכריע בשאלה כמה סופרים באמת כתבו אותה? ואם כבר מדברים על הטקסט, אי אפשר להתעלם מההבדלים מול התנ"ך שיש לנו בבית: מה מגלות לנו אותיות שנשמטו והוספו מעל השורה, תיקונים בתפרים וטלאים שנתפרו על העור? ואיך הפך ספר ישעיהו למקור של כל כך הרבה מטבעות לשון שעד היום שגורים בפינו, מ"בית יעקב לכו ונלכה" ועד "וחרתו חרבותם לאתים"? האזנה מגלגלת ונעימה להרשמה לחפירות בתל עזקה 02-06.08.26:…

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: בהמשך ישיר לפרק על כוחה של מילה, נספר וננתח את אחד הסיפורים המסקרנים ביותר בספר יהושע - סיפור הגבעונים. לכאורה מדובר בסיפור עוקץ חמוד ומוכר על עם שהצליח להערים על בני ישראל ולכרות איתם ברית במרמה. אבל כבר בקריאה פשוטה מתגלה שהסיפור כתוב בצורה מאוד משונה. למה הגבעונים התחפשו בכלל? למה בני ישראל לא חשדו בהם? למה לאורך כל הסיפור אף אחד לא מקשיב לאף אחד ויש דו שיח קבוע של חירשים? למה יהושע ובני ישראל גוזרים פעמיים את אותו העונש על הגבעונים? למה אחרי גילוי העוקץ בני ישראל במצוקה נוראית אבל יהושע דוקא רגוע ואסרטיבי? מה המפתח שהופך את הסיפור בבת אחת למובן והקוהרנטי? ובעיקר, מהו ההבדל העקרוני בין ברית לשבועה, ואיך אנשים בעולם העתיק תפסו דרכן את כוחן של מילים? האזנה והבטחה נעימה יותם הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: המשך ישיר לסיפורו המטלטל של יפתח הגלעדי - אבל מזווית אחרת לא רק עוד סיפור מלחמה, מנהיגות או טרגדיה אישית הנובעת מנדר שנאמר בפזיזות, אלא מסע אל אחד הרעיונות המרכזיים ביותר במקרא: כוחה של המילה. מה היה כוחה של מילה בעולם העתיק? איך ניתן לדמיין עולם בו למילים לא היה רק תפקיד תקשורתי אלא כוח, ממשי או מאגי, לעצב את המציאות? איך ייתכן שמילה אחת קובעת חיים ומוות? מה מלמד אותנו מבחן ה"שיבולת" המפורסם בסיפור יפתח על זהות, שפה וכוח? מה אפשר ללמוד מכך על העולם העתיק? בהמשך נצלול לעולמן של הברכות, הקללות, השבועות, הנדרים והבריתות במקרא. מה ההבדל בין ברכה לקללה? מדוע בני העולם הקדום האמינו שלמילים יש כוח לפעול בעולם גם שנים ודורות אחרי שנאמרו? מה המשמעות החברתית, המשפטית והדתית של המילה? כיצד התנ"ך מציג שוב ושוב את עוצמת הדיבור - החל מבריאת העולם (ויאמר אלוהים יהי אור...), דרך הברכות והקללות בגן עדן, ועד לנדרים ולשבועות שמלווים את סיפורי המקרא כולו. האם מילים רק מתארות את המציאות, או שהן יוצרות אותה מבחינת אנשי העולם הקדום? לבסוף נחזור לכמה מהסיפורים המוכרים ביותר במקרא: הברכה הגנובה של יעקב,…

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: אחד הסיפורים הדרמטיים ומורכבים ביותר בספר שופטים. סיפור על גיבור חיל לא שגרתי. סיפור שמתחיל בשבועה ונגמר בנדר טראגי. אז מי היה בכלל יפתח הגלעדי? מה הופך אותו לדמות יוצאת דופן בין שופטי ישראל? כיצד סכסוך ירושה משפחתי מעצב את דרכו? מה אפשר ללמוד מהמשא ומתן שלו עם זקני גלעד על מנהיגות ופוליטיקה בעולם הקדום? האם יפתח הוא מצביא קשוח, מנהיג שקול או דווקא דמות טראגית שנלכדה בנסיבות חייה? היכן מתרחש הסיפור שלנו (האם בגלעד? היכן זה בדיוק?) ומה יכולה ללמד אותנו ארכאולוגיה על התקופה המתוארת בספר שופטים? האם הסיפורים משקפים מציאות של חברה שבטית ללא שלטון מרכזי? בהמשך כמובן ניגע בלב הסיפור: מדוע יפתח מנסה תחילה לפתור את המשבר מול העמונים באמצעות דיפלומטיה? מה עומד מאחורי הנדר שנדר גדעון לפני הקרב? האם מדובר בפזיזות, בחוסר ביטחון או דווקא באמונה עמוקה בעזרת האל הקרבה לבוא? ואיך זה לחיות בעולם שבו למילים, לשבועות ולהבטחות יש כוח מחייב שאין ממנו דרך חזרה? ואם כבר מדברים על הנדר אי אפשר שלא להתייחס לתוצאותיו הטראגיות: אחת הטרגדיות המטלטלות בתנ"ך כולו- סיפורה של בת יפתח. כיצד הופך רגע הניצחון הגדול…

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: נרחיק לדרום החם. מאוד. בפרקים קודמים שוחחנו על החיבורים המאוד מעניינים, שקורים בעיקר בשנים האחרונות, בין מדעי הארכאולוגיה למדעים מדויקים שונים. והפעם נרחיק עד לתמנע, אתר כריית הנחושת הדרומי וננסה להבין איך מדעים מדויקים כמו כימיה, גיאולוגיה, גיאופיזיקה ועוד משתלבים במדעי הארכאולוגיה ומה הם תורמים להבנת ההיסטוריה של האזור. אז קודם כל מה יש בכלל בתמנע? מהו תהליך הכרייה וההפקה של הנחושת? מה חשיבות המחצב המתכתי הזה? האם מדובר ביישוב או באזור תעשייה של העולם הקדום? מהם הסיגים אותם חוקר פרופ בן-יוסף? מה ניתן ללמוד מהשינויים הכימיים בסיגים, אודות טכנולוגיית ההפקה של הנחושת? האם לאנשי תמנע היו קבוצות פיתוח טכנולוגיות? מה ניתן ללמוד משכלול הטכנולוגיה אודות המרקם החברתי שמאפשר התקדמות שכזאת? מה בין כימיה לגאולוגיה בתהליך ההפקה ואיך הארכאולוגיה מתחברת לכל זה? בהמשך נדון האם התהליך של שכלול הפקת הנחושת קשור לצמיחה של ממלכה מדברית שאולי היא ממלכת אדום המקראית כמו שמציע פרופ' בן יוסף? איך קריסת הסחר עם קפריסין בסוף המאה ה-12 לפנה"ס קשורה לעניין? ומה לגבי התפיסה של "שלמה כמלך הנחושת"? האם ייתכן…

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: הטקסטים של הקומרניסטים בפרק הקודם דיברנו על אנשי כת (?) קמראן או בשמם האחר "עדת היחד". אבל לא נגענו בכלל בטקסטים של הקבוצה המופלאה הזאת שהשאירה לנו את אוצר מגילות ים המלח ומדבר יהודה שהרי אנחנו "עושים תנ"ך, ובלי טקסטים מי ומה אנחנו? אז בפרק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן-דב מאונ' ת"א נקרא ונבין את הטקסטים העתיקים הללו. מהיכן מגיעים אלינו הטקסטים של אנשי עדת היחד ומתי כתבו אותם? האם יש לנו טקסטים ממקומות שהם לא קומראן? האם טקסטים מקומראן מצאו עצמם החוצה מהקבוצה? מהו הטקסט המכונה "ברית דמשק": היכן התגלה (פעמיים!) ומה כתוב בו? מהן ההלכות המופיעות ב"ברית דמשק"? מה דעתם של אנשי הברית על בית המקדש השני שקיים ופועל בימיהם בירושלים? מיהו מורה הצדק ומה תפקידו לפי הטקסט המיוחד הזה? למי ניתנה הסמכות ההלכתית לפי כותבי ברית דמשק? אילו שדים ורוחות קיימים בעולם ומה תפקידה של העדה מול אותם כוחות דמוניים? ואולי הכי חשוב - מתי תבוא הגאולה על פי הברית? מה תפיסתם של אנשי "הברית החדשה" אודות טומאה וטהרה? בהמשך נטעם גם מטקסט מיוחד נוסף: מגילת הודיה שמגלמות תהומות עמוקים ופסות גבוהות ביותר בצורה של שירה…

אתם מוזמנים להצטרף אלינו לאירוע שקיעה ירושלמי הכולל כוס יין צוננת, סיור מודרך מיוחד באגף לארכאולוגיה - כולל ביקור בתערוכה החדשה "נחמה מן המדבר: מגילת ישעיהו השלמה" - וכן שתי הרצאות מרתקות בנושא מגילות מדבר יהודה עם אוצרת המגילות, חגית מעוז, וחוקר המקרא שחר ענבר. קישור לרכישת כרטיסים: https://www.imj.org.il/he/events/Osim-Tanach הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: על אנשי (כת?) קומראן דיברנו והזכרנו פעמים רבות את מגילות ים המלח ומדבר יהודה המכונות גם מגילות קומראן. שוחחנו גם על האתר בו התגלו המגילות. אבל הפעם ניגע באנשים עצמם – תושבי האתר הקדום נתחיל בשאלה הבוערת האם באמת מדובר ב"כת" כהגדרתה המודרנית? מדוע יש לנקוט זהירות כשמשתמשים בהגדרה זאת? מדוע הם כינו את עצמם "עדת היחד" ומה משמעות הביטוי? מתי הם עולים על במת ההיסטוריה הכתובה? מהיכן הגיעו אנשי אותה עדה שחיו במקום? האם ניתן לזהות את "עדת היחד" עם האיסיים? ובכל מקרה מה היו תפיסות עולמם? אמונותיהם? אורח חייהם? בהמשך נדבר על סרך היחד - מהו ומה משמעותו? מהם תקנות העדה? מדוע אנשי העדה הקפידו כל כך על ענייני טהרה? מה ההירארכיה שהייתה נהוגה בעדה? איך התקבלו לעדה? מהו הטקסט המכונה "ברית דמשק" ומה הקשר שלו לסרך היחד? מדוע הם ראו עצמם כ"בני אור" לעומת שאר האנושות (והיהודים...) שהם "בני החושך"? מיהו "שר החושך" בליעל ומיהו "שר האור" מי היה "מורה הצדק" ומה היה תפקידו בקהילת קומראן? מה היו התפיסות השונות של הכיתות של ימי בית שני בנוגע לקדושה, לטומאה וכפועל יוצא - לטהרה? מדוע אנשי כת קומראן היו בטוחים…

לפעמים החשיבות של מלחמה לא נמדדת רק בהתרחשויות בזמן אמת אלא גם בהשפעה שלה לטווח הארוך. אנחנו מביאים את הפרק הזה בשידור נוסף דווקא עכשיו, כשאנחנו ברקע העימות האזורי של ימינו אנו. בהקשר זה מעניין לראות כיצד הדינמיקה האזורית כאילו נכתבה כבר לפני אלפי שנים. הפעם ב"עושים תנ"ך" נשוחח כאמור על מלחמה חשובה ומשמעותית, גדולה, "מתוקשרת" (לפחות בתנ"ך…) אבל גם נשכחת. המלחמה הזאת אשר מופיעה גם בטקסט התנ"כי וגם בארכיאולוגיה של האזור, כמעט ואינה מוכרת בציבור. בדיוק בשביל זה אנחנו פה. למה מכנים את המלחמה הזו "המלחמה הסורו אפריימית"? מיהם הצדדים הלוחמים? מה קרה במפגש הלא נעים שהיה לתגלת פלאסר השלישי עם פקח בן רמליהו ועם רצין מלך דמשק? למה רצין ופקח תקפו את אחז מלך יהודה ואיך הוא התמודד עם המתקפות הללו? מה האינטרסים של אשור באזורנו ואיזו קואליציה ניסתה להתגבש מולם? ממי הוא הגיבור המפתיע של הסיפור שלנו? מהם השינויים שנעשו במקרא ע"י בעלי המסורה והאם הם עומדים במבחן ההיגיון ההיסטורי? בפרק זה אני מארח את ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים, כדי לספר את סיפורה של המלחמה הנשכחת ששינתה את פני האזור שלנו לשנים רבות. הצטרפו לקהילה החדשה שלנו…

אומרים שההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל אנחנו יודעים שבכל פעם היא חוזרת על עצמה קצת אחרת. חשבתי לעצמי איזה פרק שמייצג את העולם העתיק יכול להיות רלוונטי, במיוחד היום, והתשובה הייתה ברורה - חוקי מלחמה. קצת אסקפיזם אבל עם הקשר. בפרק זה בו מתארחת פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית נדון במלחמה על משמעויותיה הרבות בעולם העתיק וגם נתהה מה אפשר ללמוד ממלחמות העבר, על עולמנו המודרני. מדוע ארץ ישראל חוותה במהלך הדורות כל כך הרבה אירועי מלחמה? מדוע המלחמה היא אירוע כה מכונן בחיי האנשים החווים אותה, ולמה המקרא לא מזכיר חלק מהמלחמות שהתרחשו באזור? מה המשמעות המפתיעה של הביטוי "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיהו כב)? מדוע מסעות המלחמה האשוריות הטילו אימה כה רבה על חלקים גדולים במזרח הקדום? מה משמעותו של החוק בעולם העתיק? מי אכף את החוקים והאם מדובר בעקרונות אידיאליים או בחוקים מעשיים הנאכפים הלכה למעשה? מה בין הנוהל לנוהג בנושא החוק בעולם העתיק? מה משקף החוק המקראי בעניין? מה הקשר בין החוק המקראי לברית עם ה'? מה עולה מחוקי חמורבי המפורסמים, אודות החוק בעולם העתיק? בהמשך נשוחח על "חוקי מלחמה". האם ואיך ניתן ליישב את האוקסימורון…

ב"עושים תנ"ך" דיברנו על לא מעט נשים חזקות ומשפיעות - מרחב ואיזבל, דרך תמר ועד יעל ודבורה. והנה, הפעם נעסוק בסיפור נוסף שאוהבים להתייחס אליו כסיפור של העצמה נשית במקרא: סיפורן של בנות צלפחד. האמנם מדובר בסיפור המעיד על המקרא כפמיניסטי ומתקדם לתקופתו?דרך אחת להסתכל על הסיפור היא כסיפורן של חמש נשים חזקות (ויתומות מאב) ששכנעו את משה לבצע רפורמה חוקתית שבבסיסה אישור לנשים לרשת את נחלת אביהן. אך האם זו הקריאה הנכונה של הטקסט? האם יש כאן יותר מפמיניזם? איך הסיפור קשור לסביבתו ולמציאות חייהם של אבותינו במזרח הקדום? מה בין דיכוי נשי לחוק מקראי? מה בין תעוזה נשית, חוק ומסורות עתיקות? ואיך כל זה קשור לדיני נדרים? בפרק זה, שבו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, נדון בין השאר בשאלות הבוערות: מדוע הסיפור שובץ דווקא בסוף ספר במדבר? מה היה דין הירושה בחברה הפטריארכלית כאשר לאב המשפחה לא היו בנים? מה דרשו מחלה, נעה, חגלה, מלכה וּתִרְצָה ממשה, ומדוע? האם מדובר ברצון אמיתי לרשת נחלה או שמא במשהו אחר? מה עונה משה בשם ה', ואיזו בעיה קשה טומנת בחובה התשובה הזו – בעיה שמתגלה רק מספר פרקים לאחר מכן? ואיך הפתרון שמציע המקרא מחזק את טענותיו…

אנחנו לא בימים רגילים. באופן אירוני, המלחמה הנוכחית מחזירה אותנו בדיוק לאותו המקום שבו הכל התחיל - פרס. סיפור פורים ומגילת אסתר התרחש באותה אימפריה רחוקה שהיום, בגלגולה המודרני כאיראן, שוב נמצאת במרכז חיינו. אז דווקא עכשיו, בתוך המתח הזה, בחרנו להביא לכם בשידור חוזר פרק שצולל לעומק המיתוס הפרסי-יהודי הזה, ותמיד טוב להיזכר בו כדי לקבל קצת פרופורציות. יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, ננסה להבין האם סיפור מגילת אסתר היה אמיתי? האם היה גרעין היסטורי מאחורי האירועים המתוארים במגילה? האם מאחורי הדמויות האגדתיות כמו מרדכי, המן, אסתר ואחשוורוש מסתתרות דמויות היסטוריות נשכחות? מה מקורו של החג הנשען על מגילה כל-כך לא תיאולוגית שאפילו שם האל המפורש אינו נזכר בה? האזנה נעימה לכולם. אני מקווה שהפרק ייתן לכם קצת אסקפיזם הכרחי. שימרו על עצמכם, ונשתמע בימים טובים יותר. יותם. הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד…

המשיח. אותה דמות עלומה שתגיע (או לא?) על חמור לבן בקץ הימים. מי לא מכיר? הדמות הזאת, מתעצבת בתקופת הציפיה לאחרית הימים של בית שני מתוך מפגש בין דתות תפיסות ותרבויות. אז איך דוקא הסרט האלמותי "בראיין כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון מציג בצורה מאוד יפה את הלכי הרוח של תקופת בית שני? מדוע רוב האנושות חושבת שסוף הזמנים קרב ובא? מה מאפיין את התקופה הזאת? מדוע כמעט תמיד ישנה דמות כריזמטית שתוביל את האירועים? האם התפיסות הללו מאפיינות רק את היהודים או הן גם נחלתן של כתות ודתות אחרות בנות התקופה? בהמשך, כדי ללמוד עוד על התפיסות של תקופת הציפייה הזאת לאחרית הימים – נפנה לדרשה חז"לית אודות...תרנגול ועטלף. כן כן. מה מייצגת כל אחת מהחיות? מה אפשר ללמוד מהדיאלוג בין החיות? איך הסיפור החז"לי מתקשר לנבואתו הזועמת של עמוס אודות "יום ה'"? מה יקרה ביום זה על פי עמוס? איך הסיפור קשור גם לדיון חז"לי אודות המשיח שנסמך על דבריו של הנביא ישעיהו? בנוסף מי הם המינים? את מי באמת מייצג העטלף? את מי מייצג התרנגול? מי מהם ראוי שימתין לאור הגדול ומי "סתם" ממתין ליום שמבחינתו יהיה היום הנורא מכל? מי יקבל את הפרס הגדול של אחרית הימים על…

כבכול יום שני שני - פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: מאחורי הקלעים של הארכאולוגיה. ב"עושים תנ"ך" אנחנו מדברים רוב הזמן אודות גוף מחקר מוכן שפורסם כבר אם בצורת מאמר/ים, ספר או עבודת דוקטורט. אנחנו מדברים עם האנשים שמאחורי המחקר אבל לא יצא לנו לדבר על אותם חוקרים וחוקרות. אז הפעם – על האנשים שמאחורי הקלעים: ובמקרה זה הארכאולוגים של תל עזקה. נפתח בסקירה קצרה אודות תל עזקה בו התארחתי וחפרתי בעצמי בקיץ האחרון, בחפירה אותה מנהל כבר שנים רבות פרופ' עודד ליפשיץ מאונ' ת"א. מי היו בליס ומקאליסטר ואיך העבודה שלהם השפיעה על התל? מה השתנה מבחינת שיטות החפירה שהיו נהוגות בעבר? בהמשך נתוודע לארכאולוגים שחופרים בפועל בתל, שאבינועם ואפרת הם חלק מהם ונשאל – מי הם בעצם? איך מגיעים להיות ארכאולוג? האם העיסוק בתחום הוא יותר "תחביב"? יותר שליחות? או ממש מקצוע מכניס? אילו תכונות חשובות כדי להיות ארכיאולוג מעבר לסקרנות טבעית? האם יפליא אתכם לגלות שמי שמנהל את שטחי החפירה בפועל הם מאסטרנטים ודוקטורנטים? האם גם המשפחות של החופרים מעורבות ב"שיגעון" הארכאולוגיה? מה בין סקרנות טבעית לאובססיביות חפירתית? מה מהממצאים הכי מרגשים את הארכאולוגים…

פרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם פרק קולינרי שכולו סביב המזון העיקרי של העולם הקדום – הלחם. אוי מי מאיתנו לא אוהב לחמניה חמה? לחם מחמצת פריך שיצא הרגע מהתנור? קוראסון צרפתי ריחני? אז... מסתבר שגם בעולם העתיק אהבו ואכלו לחמים, לא פחות מאיתנו בעולם המודרני. האם הלחם של אנשי המקרא דומה ללחם שלנו כיום? אילו סוגי דגן היו בעולם העתיק ומה ההבדל בין סוגי הדגנים השונים? איך ההרכב של הדגן משפיע על התוצר הסופי? מה בין חיטה, שעורה, סולת וכוסמת? אילו סוגי לחמים ומאפים היו בעולם הקדום? (ספויילר? המספר הסופי והמגוון עומדים להפתיע אתכם...). מהי הפיתה של עולם התנ"ך והאם התפיסה שבעבר אכלו רק מאפים שטוחים נכונה? מהי אם כך "עוגה" בלשון המקרא? כמה עוגות הייתה אמורה שרה להכין לפי "כתב הכמויות" המופיע בספר בראשית? מה היה מעמדו של הלחם בעולם העתיק, מעבר להיותו מזון? מה בין לחם ומלחמה? איך הלחם הפך גם לסמל לאומי ותרבותי (למשל בסיפור האישה הצרפתית ובסיפור יוסף ואחיו)? מהם פכסמים? מדוע בחלום המדיינים בסיפור גדעון, מככב גיבור מפתיע בדמות ככיר לחם? מהו לחם הנקודים מסיפור הגבעונים? ולסיום - ואולי הכי חשוב- מי המציא את הבירה ואיזה עם קדום…

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁 למילוי הסקר ליחצו כאן דיברנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות המבול "שלנו". הזכרנו גם שלתרבויות נוספות היו מיתוסים וסיפורים מאוד דומים, לעיתים אפילו כמעט זהים. הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז ברוכים הבאים אותנפישיתים ואתרחסיס... מה רצו הסופרים המסופוטמים להגיד כשסיפרו על מבול שהשמיד את העולם? האם סיפור המבול היה עצמאי או חלק מסיפור ארוך יותר? האם סיפורי מבול מתרבויות מהמרחב שונים במהותם או שהם ממש אותו סיפור בשינויים קוסמטיים קלים? מי היה גילגמש מלך ארך ומי היה חברו אנכידו? מדוע גילגמש מחפש את הנוסחה לחיי נצח? ומהי הנוסחה הזו? האם הוא מצא אותה? בהמשך: מי היה ג'ורג' סמית' ומה תרומתו לחקר כתב היתדות בכלל וגילוי סיפור המבול הבבלי בפרט? עד כמה באמת דומה הסיפור הבבלי לסיפור שבמקרא? ומי קדם למי, הסיפור התנ"כי לבבלי או הבבלי לתנ"כי? האם אפשר בכלל לדעת? ואיך המבול המסופוטמי מתקשר לסיפור הבריאה המסופוטמי מכאן ולסיפור התנ"כי מכאן? על אילו שאלות איטיולוגיות מנסה הסיפור לענות? ולבסוף מדוע חוקר המקרא שחר ענבר,…

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים פעמים רבות הזכרנו ב"עושים תנ"ך" את מיתוס הבריאה הבבלי, אבל תמיד היה זה מנקודת המבט של המקרא וביחס אליו. הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, פעם אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז שלום וביי לעולם המוכר לנו – וברוכים הבאים ימי הכאוס שלפני היות... מדוע המיתוס נפתח בלידת האלים שאחד משיאיו הוא מאבק כוחני בין אל סערה לאל הים ואיך דבר זה מעיד על מקורותיו של הסיפור? מה משמעותם של המים ואיך המפלצת הקדמונית תיאמת קשורה אליהם? מה עצבן את האלים הקדמונים ומה הם עשו? מי הם האלים של דור ההמשך,"האלים הצעירים", ומה תפקידם בעולם? איפה שוכן אפסו ומה הקשר שלו ל"ציר העולם" שמאחד את העולמות? מדוע, שחר ענבר חוקר המקרא המתארח בפרק זה טוען כי המיתוס הוא לא רק מיתולוגי אלא גם פוליטי? מה בין מיתוס לריטואל? מה קורה בקרב המכריע בין האלים? מי זה קינגו ומה תפקידו? איך נוצרו בני האדם? ואיך לכל הרוחות המרדוקים והתיאמתים – נוצר בכלל העולם שלנו? ויותר חשוב – מדוע לא זה לא שיאה של העלילה? (רמז? אמרנו כבר שהכל פוליטי...) במבט מרחוק, כמו התנ״ך, הסיפור הזה נראה…

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן פרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם – על יציאת מצרים, אבל עם טוויסט. יציאת מצרים מהצד המצרי איך סיפור הסנה מהמקרא מתקשר לתרבות המצרית? מה התפיסה המצרית העמוקה לגבי מגיה ואיך התנ"ך מציג ומתמודד איתה? מהי הספרות הפסימית המצרית ואיך היא קושרה לעשר המכות? מה לגבי פאפירוס איפאוור? מה זה מעת' ואיך ניתן להסביר את תיאור חלק ממכות מצרים על פיו? למה ליבו של פרעה "כבד" (ולפעמים אפילו מכבידים אותו בכוונה) ואיך המעת' מסביר גם את העניין הזה? בפרק זה בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית, נדון גם בעיסוק המקראי ביד או זרוע ה' ובמושג שכל-כך מוכר לנו מההגדה של פסח "ביד חזקה ובזרוע נטויה" ובקשר הסבוך שלהם לתרבות המצרית הקדומה. ספויילר? יש ממש הירוגליף בצורה של זרוע חזקה. מה לגבי הקשרים מצריים בסיפור קריעת ים סוף? והאם ההדים המצריים מגיעים אפילו עד סיפור המרגלים? על כך ועוד בפרק שלפניכם שסוגר את הסדרה אודות מצרים והדיאלוג התרבותי רחב היריעה שבין המקרא למצרים העתיקה האזנה נעימה, יותם הצטרפו לקהילה החדשה…

הפעם אנחנו ממשיכים בסדרה שלנו אודות מצרים העתיקה אבל בפרק זה נדון לא רק במצרים ההיסטורית אלא במצרים כפי שהיא משתקפת בתנ"ך וגם... בתנ"ך המשקף את המציאות המצרית. מיהם השמים המערביים ומה הקשר שלהם לסיפור שלנו? מי היו החיקסוס? האם הם קשורים ליציאת מצרים המקראית (ספויילר? די קשה לקשר אותם ישירות לסיפור יציאת מצרים...ובכל זאת..) איך הפך יוסף למשנה לפרעה? למה משה רכב על חמור כשחזר למצרים? מה זה אובניים ואיך זה קשור לפרקטיקת הלידה במצרים העתיקה? בפרק זה בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית, נחפש (ונמצא..) את "התבלינים המצריים" בסיפורי התנ"ך. נגלה שמות מצריים נסתרים, נבין מדוע שבע הפרות בחלום פרעה קשורות לאלהחתחור ונתוודע למצרים הנעלים בעיני עצמם, אשר מסרבים לאכול עם הכנענים חסרי התרבות. עוד נשוחח על המעמד המיוחד של המינקות ועל הזהויות המשתנות של משה: מתינוק עברי דרך נסיך מצרי ועד רועה מדייני. על כך ועוד בפרק שלפניכם האזנה נעימה, יותם הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ…

פרק חדש בעושים תנ"ך - והפעם אודות שני ספרים שלכאורה יש בניהם (סוג של...) עימות: מלכים ודברי הימים. אז למה בכלל יש לנו שני ספרים שמספרים לכאורה את אותו הסיפור, אודות אותם המאורעות? בפרק זה עם פרופ' חגי משגב נצלול לעימות בין ספר מלכים לספר דברי הימים - שני ספרים שמתארים את אותה תקופה, אבל בצורה שונה לחלוטין. מה ההבדל בין התפיסה ההיסטורית של שני הספרים? או יותר נכון לשאול מה ההבדל בתפיסה ההיסטורית של מחברי הספרים? למה דברי הימים מדלג במקרים רבים על סיפור יציאת מצרים ומתעלם באופן כללי מממלכת ישראל? איך מלך כמו יהושפט הופך פתאום מדמות שולית במלכים למרכזית בדה"י? מה הסיפור האמיתי של מנשה? ולמה חשוב לקרוא את שני הספרים ביחד כדי לקבל מבט תלת-ממדי על האירועים ההיסטוריים שהספרים מתארים? עוד נדבר על בניית זהות בתקופת שיבת ציון, על ההבדלים בתפיסת המושג שכר ועונש בין הספרים, ועל הממצאים הארכיאולוגיים שתומכים בגרסאות השונות המוצגות במלכים ובדה"י. האזנה נעימה, יותם. הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים…

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם - בראשית ל"ח יהודה ותמר: סיפור בו מככבת דוקא גיבורה ראשית, שעוסק ביבום, זנות, אוננות (?) ונישואי אב לאלמנת בנו למה סיפור יהודה ותמר "תקוע" וקוטע את רצף סיפורי יוסף? מהי המשמעות של חוק היבום בעולם העתיק ובתנ"ך בפרט? מה תפקידן של הזונות והקדושות במקרא? ובמזרח הקדום? למה יהודה מתחתן עם כנענית בניגוד לכל הדפוסים בסיפורי האבות? ומה הקשר בין הסיפור הזה לשושלת בית דוד? בעזרת ד"ר בעז סתוי בהמתארח בפרק ננסה להבין את המסרים החתרניים שמסתתרים בסיפור, את המאבק הסמוי בין ראובן ליהודה, ואת הסיבות שבגללן העורכים של התנ״ך בחרו למקם את הסיפור דווקא כאן. האזנה נעימה, יותם. הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

לפניכם פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו בעיר דוד ביולי 2025 בירושלים. בעירו של דוד המלך האהוב התכנסנו לקרוא ביחד כמה מזמורי תהילים, מזמורים שלפי המסורת כמובן חוברו על ידי דוד. או שמא? ננסה להבין: על ידי מי חוברו מזמורי תהילים? מאיזו סיבה הם נכתבו? מה הסוגים השונים של מזמורי תהילים? איך בנויים המזמורים? מתי הקריאו או שרו אותם,? שהרי מדובר ב"מזמור" אחרי הכל... נצלול לעומק למזמורים י״ב-י״ג וננסה להבין האם מדובר במזמור אחד שחולק או בשתי יצירות נפרדות? במה עוסקים המזמורים הללו? איפה הם נכתבו? ואיך הכתבים שבהם השתמרו המזמורים שרדו את תלאות הגלות? ולבסוף – מה זה לכל הרוחות והמגילות "קומיוניטס" ואיך כל זה קשור לתהילים האזנה נעימה! יותם הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

מקובל עלינו ששלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות נחגגים לזכר יציאת מצרים. פסח הוא חג היציאה ממצרים, שבועות - חג מתן תורה שהתרחשה במהלך המסע ממצרים לכנען, אבל...מה בדיוק נחגג בסוכות? למה דווקא הישיבה של בני ישראל בסוכות זוכה לחג משלה? מדוע נחגג החג דווקא בזמן הזה בשנה? הרי אם ישבנו בסוכות ביציאת מצרים - למה לא יושבים בסוכות בפסח, אלא בתשרי? ובעצם סוכות הוא לא חג חקלאי בכלל? חג האסיף? מה קורה פה? ומה בכלל הקשר בין ישיבה בסוכה ובין ארבעת המינים? וסליחה על ההתקטננות, אבל אם כבר אנחנו יודעים שאלוהים יודע לפרט בדיוק מה הוא רוצה כשמדובר בקרבנות למשל ובשאר המצוות בכלל- למה הוא לא כתב בפירוט מה הם ארבעת המינים, כאילו הדבר הושאר (במכוון?) לפרשנות מאוחרת יותר? וכרגיל, נשאל את השאלה הקבועה: יכול להיות שחג סוכות מבוסס על חג פגאני קדום של תרבות אחרת? התשובות - בפרק המיוחד שנביא בשידור נוסף עם חוקר המקרא שחר ענבר. האזנה נעימה, חג שמח ומועדים לשמחה! יותם הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ…

מה הקשר בין ראש השנה שאנחנו חוגגים היום ובין זה המתואר במקרא? האם תמיד קראו לחג הזה ״ראש השנה״? ומה כבר קרה ב-א׳ בתשרי שדווקא תאריך זה נבחר להיות "ראש השנה"? האם זה היום בו נברא העולם כפי שטוענת המסורת, או אולי דווקא משהו אחר? אם בפסח חוגגים את היציאה ממצרים ובסוכות את ישיבת בני ישראל בסוכות – אז מה לכל הרוחות וראשי הדגים אנחנו חוגגים בראש השנה? מה חובות החג המפורטות בתורה, ומה הצטרף מאוחר יותר? והאם יכול להיות שראש השנה היהודי הגיע במקור בכלל מתרבות של עם אחר מהאזור? על כל השאלות האלה ועוד בפרק המיוחד לראש השנה בשידור נוסף, עם חוקר המקרא שחר ענבר האזנה נעימה, חג שמח ושנה טובה ומתוקה! יותם הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו ביולי 2025 בעיר דוד בירושלים. יחד עם המאזינים והמאזינות שהגיעו לאירוע ערכנו סיור עם פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א ומנהל שותף של החפירה בחניון גבעתי בעיר דוד. הסיור נערך כאמור בשטח G המיתולוגי, המוכר יותר כמבנה האבן המדורג. מהי החשיבות הגדולה של החלקה בליבת הויכוח על ההיסטוריה של ירושלים? איך ארכיאולוגיה עובדת באמת, מנקודת המבט של חפירת שטח? מה החשיבות של מציאת סלע האם בחפירה ארכיאולוגית? מהי סטרטיגרפיה ואיך בונים אותה במדרון שעליו בנו קיר תמך ענק? מה המשמעות של בניה מונומנטלית ואיך היא מתבטאת בשטח? מדוע תיארוכו של האתר קריטי לבניית ציר הזמן של ירושלים כולה? אילו מבנים ומערכות נבנו שם? מה לגבי מעיין הגיחון והקשר שלו לסיפור הגדול? האם פרופ' גדות מסכים עם התיארוכים של פרופ' פינקלשטיין? (רמז – לא...). ואולי הכי חשוב – היכן הארמון? היכן הבניה המונומנטלית שממנה נשאר לנו כיום רק "הקיר המדורג"? ולבסוף – נקנח בחלק המסורתי של שאלות ותשובות ששאלו המאזינים והמאזינות במהלך הסיור על כך ועוד בפרק שלפניכם שימו לב – תמונות משטח G ובהן נקודות הסיור עלו לעמוד עושים היסטוריה בפייסבוק…

חרי שדיברנו על כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה - הגיע הזמן להתמקד בממלכה הצפונית: ישראל. בפרק זה בו מתארח פרופ' עודד ליפשיץ, נמשיך לעסוק בשאלה - מה לא ידע המחבר המקראי בתקופת המלך יאשיה, מה השמיט ומה השאיר בפנים? ננסה להבין מה המקורות שעמדו בפני מחברי הטקסטים כשכתבו על ממלכת יהודה? מה ידע המחבר שישב בירושלים על ממלכת יהודה שרובה כנראה כבר נמחקה בעת הכתיבה? אילו עוד ספרים בתנ׳׳ך ייתכן נכתבו על ידי מחבר ספרי מלכים? כיצד אותו מחבר (או מחברים...) עלום תיאר סיפורים על גיבורים ״ישראליים״ ולא ״יהודאיים״ כמותו? למה היה חשוב לפרט כמה שנים מלך כל מלך ומלך בשתי הממלכות המתחרות? האם הסופר היהודאי הצליח לשמור על הסדר הכרונולוגי הנכון? למה דווקא על אליהו ואלישע המחבר היהודאי מפרט כל כך ביחס לשאר הכתוב על ממלכת ישראל? מה ניתן לדעת על התרבות וחיי היום יום בממלכת ישראל בהשוואה למה שנכנס לטקסט המקראי? איך השפיע הסכסוך בין הממלכות על ההיסטוריה המתוארת לנו בספר מלכים? ועל זו שהושמטה? על כך ועוד בפרק שלפנינו. האזנה נעימה! יותם הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל…

נארח את פרופסור עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב לשיחה בעקבות ספרו האחרון, ״הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה״. ננסה להבין: נשאר בכלל משהו שעוד לא סופר על ממלכת יהודה? ואיך אפשר להבין מה לא סופר, כשכל מה שיש לנו הוא מה שכבר כן סופר? (קחו שניה...) מי היה המספר (או המספרים) המקראי שסיפר לנו על ממלכת יהודה? במה האמין? למי מיועד הטקסט שכתב, שהפך בסופו של דבר לאבני היסוד של כמה מהספרים המרכזיים בתנ׳׳ך? מה הכניס אותו סופר עלום לטקסט המקראי? ואולי יותר חשוב -מה הוא השאיר בחוץ? האם רק בירושלים היה בית מקדש? מה ידע הכותב של ספר מלכים על ירושלים בימי דוד ושלמה? איך הארכיאולוגיה יכולה לסיע לנו לנסות ולהבין את הפערים בין הסיפור המקראי לבין המציאות שבו נכתב לבין הממצא בשטח? על כך ועוד בפרק שלפנינו האזנה נעימה! יותם הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק רביעי במיני סדרה שלנו אשר מוקדשת כולה למצרים העתיקה. והפעם, טיול נוסף לשכנתנו הכבירה מדרום! נתמקד בתרבות ובחיי היום-יום של המצרים הקדמונים. מה הם לבשו? ומה אסור היה להם ללבוש? איך הם נראו? האם השיער שאנחנו רואים בציורי הקירות הוא שלהם, או למעשה… פאות? (מה?!) מדוע הם צבעו את העיניים? האם החברה המצרית היתה שוויונית יותר כלפי נשים מאשר היה נהוג בשאר הממלכות העתיקות? מאיזו מחלה חששו המצרים במיוחד? מה עם האובססיה של המצרים לגבי חרפושיות וחיפושיות זבל? האם ההירוגליפים מייצגים שפה מדוברת? מה למדו הילדים המצריים בבתי הספר? איך נראו הבתים שלהם? ומה הם אכלו ושתו? והאם בהקשר זה בירה עדיפה על מים? אילו חיות מחמד הם גידלו? וגם, ננסה להבין אחת ולתמיד - מי בנה את הפירמידות במצרים? האזנה נעימה! הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

ממשיכים במסע שלנו אל הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו - מצרים העתיקה. והפעם, נצלול לעומקי הדת המצרית העתיקה. כמה באמת "עתיקה" הדת המצרית העתיקה? מהם שורשיה ומתי היא החלה להתקבל על ידי המצרים הקדמונים? מהם "כתבי הפירמידות" ואילו סודות טמונים בהם אודות האלים הקדמונים? מי היו האלים המרכזיים בדת המצרית? לכמה אלי שמש סגדו המצרים? כיצד התבצעה עבודת הפולחן המצרית? מהם קווי הדמיון בין המקדש המצרי לבין בית המקדש המקראי? האם ייתכן שיש פה יותר מסתם דמיון? אילו חגים היו במצרים העתיקה ומה עשו בהם? מדוע המצרים חנטו את מתיהם ויצרו את המומיות? ובונוס לסיום - מדריך חצי מעשי: איך להתקבל לעולם המתים של אוסיריס ולא להיאכל על ידי מפלצת השאול. כל זאת ועוד - בפרק שלפניכם, בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית. הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בעבר דיברנו עם ד"ר בעז סתוי על סיפור מסע סנחריב, סיפור מרתק שיש לו זוויות שונות ואנחנו התרכזנו בזווית האשורית. איך הסיפור נראה בעיקר דרך עיניהם של העורכים האשוריים. הפעם נעלה את הגירסה הישראלית על ראש שמחתנו ונראה מה התנ"ך כותב על מסע זה. במבט ראשון - סיפור מצור סטנדרטי. במבט מעמיק - סיפור משונה מאוד, שנראה כמו מספר טייקים הפוכים לאותו אירוע. אז מה באמת קרה שם? האם ה"במאי" התבלבל? האם האשורים באמת ניצחו? האם סנחריב קיבל מה שרצה? האם אלוהים הגן על עמו ועל עירו? ומה עושה באמצע הסיפור מלאך אלוהים, שהורג במכה אחת מאה שמונים וחמישה אלף חיילים אשוריים? כדי לעשות סדר בסיפור נמצא איתנו חוקר המקרא שחר ענבר, שייקח אותנו לעולמם של העורכים המקראיים ושל אנשי יהודה בשנת 701 לפנה"ס. האזנה נעימה, יותם. הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרק זה נמשיך במסע הבלשי שלנו סביב תרגום השבעים, אבל הפעם "נרד לשטח" – דהיינו לטקסט עצמו. דוגמאות, אני אוהב כידוע דוגמאות. ממליץ להאזין לפרק עם תנ"ך. אילו הבדלים ניתן למצוא בין נוסח המסורה לתרגום השבעים? השמטות? תוספות? מה הן מעידות? אילו שינויים בשמות של מקומות ואנשים משתקפים בתרגום השבעים ומה ניתן ללמוד מהם? מדוע הוגים בלעז ג'רוזלם? איך שינוי בניקוד של מילה אחת בלבד, למשל בסיפור ברית בין הבתרים, יכול להעיד על קריאה אחרת של הטקסט? איך חלוקה שונה של המילים עצמן בתוך הפסוק עוזרת לנו להבין פסוק שבמקרא נראה סתום לגמרי? אילו שינויי נוסח נובעים פשוט מדמיון של האותיות בעברית וחילופין ביניהן, כמו למשל ר' ו-ד'? איך ה"אביר" מירמיהו מ"ו פסוק ט"ו בנוסח המסורה הופך לכאורה לאל המצרי "חפ / אפיס" בנוסח תרגום השבעים? איך תרגום השבעים פותר באחת קשיים מורכבים בטקסט של נוסח המסורה כשיש "פלונטר" שמורכב מחוסר התאמה בין מין נושא הפסוק והפועל שבא אחריו, ובנוסף ביטוי שאינו שגור בספר שמואל (דוד המלך)? מה תפקידן של מגילות מדבר יהודה בהבנת הבדלי נוסח? איך תרגום השבעים מסייע אולי לפתור חידה מסתורית משירת האזינו שבספר דברים? מה לגבי…

קישור לאירוע המאזינים של עושים תנ"ך בעיר דוד: https://cityofdavid.org.il/product/live_bible/ במאה ה-21 כשאנו קוראים ספרים שלא נכתבו במקור בעברית אנו בד"כ מייחסים משמעות זניחה לזהות המתרגם. שהרי לכאורה "מה זה משנה"? עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו מלאכת תרגום כזאת ואחרת נמצאת בהישג הסמארטפון של כל אחד ואחת מאיתנו, מכל שפה לכל שפה, במהירות שיא, כולל הקראה, כולל מאמרים אקדמאיים שלמים ולא רק תפריט של מסעדה בחו"ל... אבל מה הקשר ל"עושים תנ"ך"? אם אתם מאזינים וותיקים שלנו אתם בוודאי זוכרים שלתנ"ך היו לא מעט נוסחים במהלך הדורות, מה שנקרא "עדי נוסח". הדיון סביב תרגומיו ונוסחיו השונים של כתבי הקודש הוא נושא סופר חשוב, כזה שניתן גם ללמוד ממנו על גיבושו, עריכתו וגלגוליו השונים של הטקסט. בפרק הזה נדון כאמור בתרגום אחד יחיד מיוחד וחשוב מאין כמוהו - תרגום השבעים. מהו תרגום השבעים? מתי הוא נכתב ועל ידי מי? איך לומדים בעברית טקסט ביוונית שמשקף נוסח עברי קדום? האם יש אמת באגדה על 70 הזקנים שעמלו על התרגום? אילו ספרים שלא נכללו בהמשך בנוסח המסורה המוכר לנו כ"התנ"ך" כיום, כלולים בתרגום השבעים? מהו "פוֹרְלָאגֶה" או "מצע" בעברית?…

שוחחנו בעבר בהרחבה על סיפורי הבריאה שבבראשית א' ו-ב'. אבל היופי בתנ"ך שניתן לחזור לטקסט ולבחון אותו מזוויות שונות, ולעיתים, כמו בפרק זה, גם זוויות חדשות ומפתיעות. אז כאמור, הפעם נחזור לבראשית א' – סיפור הבריאה הראשון. במבט על ניתן לראות מיד כי מדובר בסיפור פסטורלי, כמעט מושלם, רווי "כי טוב", הכל מתרחש על מי מנוחות. מה הבעיה אם כן? שצורת הבריאה הנינוחה הזאת עומדת בסתירה לרבים ממיתוסי הבריאה האחרים שנפוצו ברחבי המזרח הקדום. אילו מיתוסי בריאה אנו מכירים? במה הם דומים לסיפור הבריאה התנ"כי של בראשית א' ובמה הם שונים ממנו? מדוע רוב סיפורי הבריאה המוכרים לנו כוללים אלימות ומלחמות? איך הבריאה האלימה משרתת את הנרטיב של המיתוסים השונים? מדוע הבריאה בבראשית א' שונה? האם בתנ"ך ישנם עוד סיפורי בריאה? ואם כן – האם מדובר בבריאה פסטורלית כמו בראשית א' או בריאה אלימה וכאוטית בדומה למיתוסים אחרים? מה הקשר לתהילים? מה הקשר למצרים העתיקה? ולבסוף – איך ניתן לדעת פרופ' יונתן בן-דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, להסביר את "חוסר האלימות" של סיפור הבריאה של בראשית א'? האזנה נעימה, יותם. הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים…

אחת התקופות שפחות מדברים עליהן בדברי ימי האזור היא התקופה הפרסית. כולנו מכירים את "תקופת הברזל", "התקופה ההלניסטית" או את כיבושי ומסעות המלחמה של מצרים אשור ובבל באזור הלבנט. והאימפריה האדירה ששכנה במזרח? מעט נשכחת. הנה זמן תיקון. האימפריה הפרסית מתקשרת גם לתנ"ך דרך כורש והצהרתו, וכמובן דרך ימי עזרה ונחמיה. מדוע מתעקש פרופ' חגי משגב מהאונ' העברית, אשר מתארח בפרק זה, לדבר על התקופה הפרסית ולא על "תקופת עזרה ונחמיה"? מדוע האימפריה הפרסית מעט נשכחה ברבות הזמן? מה הרקע ההיסטורי לתקופה ולספרים שחוברו בה? מה הרקע מבחינת תפוצת היהודים בעולם? איזה גילוי מפתיע אפשר ללמוד על הקהילה היהודית שהתקיימה בייב אשר במצרים? האם לסיפור מגילת אסתר, שמתרחשת על רקע המעצמה הפרסית, יש בסיס היסטורי? מה לגבי המיעוט היהודי שנשאר או חזר לארץ ישראל, תחת שלטון האימפריה ואיך הם "מתמודדים" עם שלטון זר ש....הוא ממש ממש לא רע בעליל? ולמה, לדעת פרופ' משגב, התקופה הפרסית מאוד דומה לימינו אנו? על כך ועוד בפרק שלפנינו. האזנה נעימה יותם הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף…

בפרק שעסק בעשר המכות בקריאה מסורתית ראינו שסיפור המכות, שלכאורה כל כך מוכר לנו, למעשה מלא בקשיים. לא ברור למה דווקא אלה המכות שנבחרו ולא אחרות, למה הן מסודרות בסדר הזה, ולמה בכלל נדרשו מכות רבות במקום מכה אחת ניצחת. הפעם נצלול לסיפור מהזווית הביקורתית ונראה שהדברים... עוד הרבה יותר מסובכים. הקושי הפעם נובע משום שבקריאה צמודה מסתבר שהסיפור מכיל סתירות רבות: חוסר הגיון פנימי במכת הדם, החרטומים המופיעים ונעלמים ללא הסבר, הנחיות סותרות למשה ולאהרן, ובהמות שמתות במכת דבר ו"קמות לתחייה" במכת שחין. כמו כן, ישנם פערים בין המכות המתוארות באריכות לעומת אלו המוזכרות בקצרה, ושאלות לגבי מטרת המכות האמיתית ומועד יציאת ישראל ממצרים. אז מה עושים? בדיוק לצורך כך מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר שיעשה סדר בכל הסלט הזה, יענה על כל הקושיות הללו, ועל רבות אחרות. האזנה נעימה, יותם הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד…

האביב כבר פה, הטבע מלבלב ופסח בפתח. הפעם, לקראת החג נקדיש את הפרק לאחד הסיפורים המוכרים והמרתקים ביותר בתנ"ך – סיפור עשרת המכות. למה נבחרו דווקא המכות הללו, דם, צפרדע וכינים, ולא מכות אחרות? האם המכות מכוונות כנגד אלי מצרים העתיקה? האם הן מסודרות בסדר של החמרה, או שמא יש סדר אחר? האם בכלל ניתן למצוא בהן חוקיות? האם אלה ניסים של ממש? או שאולי מדובר בתופעות טבע שהתרחשו במצרים העתיקה? האם יש בסיס היסטורי למכות? בפרק בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נדון גם באיך ניתן לחלק את המכות לקבוצות שונות ואיך חז"ל גרמו לכך שאנחנו מקובעים, עד היום, על חלוקה מסוימת אחת? מה המשמעות הכלכלית, הדתית והחברתית של כל אחת מהמכות בעולם העתיק? אולי שאלת השאלות: האם הסיפור הזה בכלל הגיוני? על כך ועוד בפרק מיוחד וחגיגי זה. האזנה נעימה, יותם הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרק זה אנו ממשיכים לעסוק במצרים העתיקה - הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו והשפיעה מאות רבות של שנים על העולם העתיק בכלל ועל כנען בפרט. הפעם נסקור את השושלות השונות ש"הרכיבו" את מה שאנו מכנים היום מצרים העתיקה. שורשיה של התרבות המצרית נטועים אי שם בשלהי האלף ה-4 לפנה"ס – ושם גם מתחיל מסענו בפרק זה. מה ההבדל בין תקופת "הממלכה המאוחדת" לתקופות אחרות? איזה בית מלוכה מאחד את מצרים בפעם הראשונה ומהי אותה "מצריות" שמתגבשת בתקופה זאת? מה ההבדל בין מלך מצרים ל"פרעה"? איזו שושלת בונה את הפירמידות המכונות "האמיתיות" ומדוע הן מכונות כך? מתי מסתיימת תקופת "הממלכה הקדומה" ומה ההבדל בינה לבין "הממלכה התיכונה" ו"הממלכה החדשה"? מתי ומדוע מגיעים ההיקסוס למצרים וכיצד משתלטים על כסא המלוכה? מי היה רעמסס ומה חשיבותו? מה קורה במצרים תחת השלטון הפרסי, ההלניסטי, הנוצרי והמוסלמי? מאיזו נקודת זמן ניתן לומר כי המצריות דעכה כתרבות חיה ונושמת? ולסיום – חידה: האם הזמן שחלף מזמנה של קליאופטרה עד ימינו הוא ארוך יותר או קצר יותר מהזמן שחלף מימיהם של בוני הפירמידות הגדולות ועד ימיה של קליאופטרה עצמה? התשובה המפתיעה ועוד נושאים רבים – בפרק…

פעמים רבות בעושים תנ"ך אנו מדברים על מסורות ועמים מהעבר, תרבויות וממלכות ענק שפסו מן העולם. הפעם נביט דרומה לעבר אחת הממלכות המפוארות ביותר שידעה האנושות, אימפריה שיש לה מסורות עתיקות, שפה עתיקה, מקדשים שהם פאר היצירה האנושית פנתיאון אלים לפנתיאון ועוד – אולי כבר ניחשתם- המצרים. את חקר מצרים העתיקה מכנים באקדמיה אגיפטולוגיה. מהו המדע הזה ומתי הוא "נוצר"? מהי אבן רוזטה? מה הסיפור המיוחד שמאחורי מציאתה ואיך היא הביאה לפענוח של חידה מסתורית עתיקה אשר העסיקה חוקרים רבים במהלך הדורות? במה תרם הפענוח הזה להבנה של ההיסטוריה של הממלכה המפוארת שהתקיימה במצרים? מהי "מצריות"? מה המאפיינים המשותפים לתרבות שנוצרה סביב נהר הנילוס? מאיזו נקודה על ציר הזמן ניתן להגדיר את המצרים כעם? מתי מתפתח הכתב המצרי הלא הוא כתב ההירוגליפים? מה מאפיינה התרבות המצרית? מהן מצרים העליונה ומצרים התחתונה? מיהו נערמר? היכן מוצאים את רוב הארכאולוגיה המיוחסת למצרים העתיקה ומדוע? איך מחולקת השנה לפי המצרים? איך מחולקת היממה? מה משמעות הביטוי "הממלכה המאוחדת" עבור האגיפטולוג? מהם המקום והזמן בהם נעסוק ובהם עוסקים כמובן גם האגיפטולוגים? על כך ועוד…

פעמים רבות בעושים תנ"ך אנו מדברים על מסורות ועמים מהעבר, שפסו מן העולם. הפעם נכיר "שכנים" שנמצאים ממש פה מעבר לפינה, שכנים שיש להם מסורות עתיקות, ואפילו טקסטים עתיקים הדומים למקרא – הלא הם השומרונים. אז מי הם השומרונים ומה מוצאם התרבותי האתני והדתי? האם יש הבדל בין מוצאם לפי המקורות היהודיים לבין המסורות העתיקות של השומרונים עצמם? מתי מנתה אוכלוסיית השומרונים בארץ כשני מליון נפש (!!) ולמה ירד מספרם לכדי מאות בודדות כיום? מה ההיסטוריה שלהם בארץ והיכן הם מרוכזים כיום? מהי התורה השומרונית ומה ההבדלים בינה לבין התנ"ך "שלנו"? מהי "תורת משה"? מה תפקידו של הר גריזים בתיאולוגיה השומרונית וכפועל יוצא מול המסורת היהודית אשר קידשה הר אחר, שנמצא לא מאוד רחוק משם? אילו חגים חוגגים השומרונים? מה ההבדלים ונקודות הדמיון בין חגים אלה לחגים היהודיים המוכרים לנו? מדוע טוענים השומרונים כי הם מייצגים את המסורת היהדות ה"האמיתית"? מה לתפיסתם יקרה באחרית הימים? על כך ועוד בפרק שלפנינו האזנה נעימה יותם הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו…

באוגוסט האחרון ערכנו במועדון הגריי בתל אביב את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך שכולו נסוב סביב מגידו. מול קהל חי של למעלה 300 איש ראיינו את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה אודות מסע שישק. הסיפור של מסע שישק יוצא דופן- הוא מאחד בתוכו מספר נושאים שבד"כ לא גרים בכפיפה אחת – גם ממצא ארכיאולוגי, גם תיעוד חוץ מקראי וגם תיאור מקראי. בפרק זה אנו נוגעים בכל השלושה ובעיקר בתיאור המקראי של המסע ההיסטורי. מדוע מסע שישק כה חשוב בחקר ההיסטוריוגרפיה המקראית? ומה הקשר למגידו? למה לא ניתן להבין את התיאור בתנ"ך ללא הבנה של "איך עובד" ספר מלכים? מהן המגמות המשתקפות בספר, מי ככל הנראה ערך אותו ואיך תפיסת עולמו השפיעה על תוכנו? האם הספר מתאר היסטוריה? ואיזה סוג של היסטוריה? למה ספר דברי הימים מספר סיפור אחר על המסע ואיך טכניקת 'החזרה המקשרת' פותרת את הקושי? והכי חשוב: איך הסיפור של מגיני הזהב מפצח את משמעות הסיפור? על זאת ועוד בפרק המיוחד שלפנינו, שהוקדש לזכרו של חברנו דור חנן שפיר ז"ל שנרצח ב 07.10.2023 האזנה נעימה, יותם הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו…

נדמה שתמיד התחזית במקומותינו מסיימת בביטוי "חם יחסית לעונה", אם כך עולה השאלה הטבעית – מתי "קריר יחסית לעונה" הרי לא יכול להיות שתמיד חם פה. או שמא.... תמיד חם פה? אז הפעם נעסוק באקלים. לא, לא עברנו פקולטה, אנחנו עדיין בתחום ההיסטוריה באזורינו אך בפרק זה ננסה להיעזר במחקר אודות האקלים הקדום כדי לנסות ולהבין טוב יותר את העולם הקדום. איך פרופ' לנגוט נעזרת בזיהוי שרידי צמחים כדי להבין את שינויי האקלים אשר התרחשו בעבר? מהם פּוֹלֶן ואיך הוא מסייע למחקר להאיר סוגיות בתולדות האנושות בכלל ובתולדות המזרח הקדום בפרט? איך מופק הפולן? מה קורה לאחר מכן מתחת לעדשת המיקרוסקופ? איך הפולן מספק בסופו של דבר מעין טביעת אצבע אקולוגית-בוטנית של העולם העתיק? לאיזו רזולוציה על ציר הזמן ניתן להגיע בניתוח הממצאים? בהמשך נבין מהם הכלים המחקריים שיש לחוקרי האקלים הקדום? איך המידע שמתקבל מאותם כלים מתורגם לפרמטרים אקלימיים ואולי יותר חשוב – איך הארכיאולוגיה נתרמת מהממצאים הללו? מה חידש המחקר של פרופ' לנגוט ופרופ' פינקלשטיין ואילו ממצאים מעניינים עלו ממחקר זה? איך מתארכים את הממצאים ואולי יותר חשוב- איך מקבילים אותם לתיארוך הארכיאולוגי…

בפרק הקודם של "עושים תנ"ך" דיברנו על מלחמה ושלום – על חוקי מלחמה בעולם העתיק. הזכרנו מספר קבצים של חוקים בעולם העתיק ואת הלך המחשבה המניח שהאל הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה עצמה. הפעם נרד לעומקם של דברים וננתח מקרה בוחן מהתנ"ך אותו נחקור בעזרתה של פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית. הכוונה היא כמובן לדברים פרק כ'. לאיזו מלחמה מתייחס דברים כ'? האם מדובר בטקסט שנכתב בזמן אמת או שהוא משקף מציאות מאוחרת יותר? האם ניתן לקבוע מי או מתי חובר החוק? ומה הקשר של ממלכת אשור העוצמתית לעניין? האם החוק משקף מציאות משפטית ו\או צבאית או שמדובר במשאלת לב של מחברי החוק? מה מבנה החוק? מהו חוק קאזואיסטי? מה אומר החוק לגבי ערים רחוקות שמחוץ לכנען? מה הוא קובע לגבי ערים שבתוך הארץ? מה דינם של אזרחי הערים שייכבשו? מה משמעות המצור על ערים בעולם העתיק? בהמשך נדון בחלקו המפתיע של החוק: לאחר שהחוק דן במלחמה עצמה ובאמצעו של הדיון על דיני מצור עובר החוק לדבר על נושא שלכאורה אינו קשור- דין עצי פרי...במלחמה. בקטע זה גם מופיע הביטוי המוכר בפסוק יט: " לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה...". לכאורה- מה הקשר? מה…

באוגוסט האחרון ערכנו את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך, שכולו נסוב סביב מגידו. במפגש אירחנו במועדון הגריי בתל אביב, למול קהל חי של למעלה מ-300 איש, את פרופ' ישראל פינקלשטיין לשיחה שהיא מעין סיור וירטואלי בתל המפורסם. בשיחה שמהווה מעין סיכום של כ-30 שנות חפירה של ישראל בתל (כן, מאז 1994!) תהינו על חשיבותו ההיסטורית של התל באופן כללי ובארכיאולוגיה של ארץ ישראל בפרט. מי חפר במהלך השנים בתל? מהם המונומנטים העיקריים מתקופת הברזל שנחפרו באתר ומדוע הם כה מיוחדים? מהי "סטרטיגרפיה" ומדוע היא כל כך חשובה למדע הארכיאולוגיה? מה תרומתו של התל לאותה סטרטיגרפיה, שממנה ניתן להסיק על לוחות זמנים, אירועים ואף להשליך על תלים וערים חרבות אחרות במרחב הלבנט? איך הארכיאולוג "רואה" את התל בשלושה מימדים? כמו כן בשיחה: מה תרומתו של התיארוך בפחמן-14 להבנת ההיסטוריה של התל? מהן התקופות השונות בהיסטוריה של התל והאם הן יכולות ללמד אותנו דבר מה אודות האזור? מה ניתן לספר לגבי התל בתקופת המלוכה? ומה בדבר ימי שושלת בית עומרי ומגידו? מה דעתו של פרופ' פינקלשטיין אודות שערי העיר המפורסמים ותיארוכם האפשרי לימי שלמה המלך, על-פי יגאל ידין?…

בפרק זה שנפתח במילים "דוד מלך ישראל חי חי וקיים" נדון ונעמיק בדמותו של דוד המלך, המלך האדיר שדמותו הפכה לסמל של שלטון ובית מלוכה יהודי, וברבות הזמנים והשנים גם לבסיסו של הרעיון המשיחי. מדוע בכלל "נבחר" דוד להיות דמות כה חשובה ומרכזית בתנ"ך? איזו ברית כרת ה' בכבודו ובעצמו עם דוד ומה משמעותה? מה מעמדו המיוחד של דוד בתנ"ך ואיך מעמד זה השפיע דורות אחר שלטונו, דרך בית המקדש הראשון, עובר ב"בית דוד" ומה שמכונה "זרע דוד" דרך נביאי ישראל שראו ב-"מלך שעתיד לבוא באחרית הימים" צאצא של דוד ועד כמובן ל"משיח מבית דוד"? בכדי לנסות ולענות על השאלות הללו, מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר שמחזיר אותנו לעבר ולשאלות הרות גורל כגון: מדוע רוצה דוד לבנות בית מקדש לה' (ומה התשובה המפתיעה מאוד של האל), האם האלוהים בכלל רוצה בית? ואם לא מה רצונו ככתוב בטקסט? מהי "חזרה מקשרת" ואיך היא שופכת אור על סיפור המעשה? מה מזמורי תהילים (כן כן...) יכולים ללמד אותנו אודות העניין? ומה זה לכל הרוחות והפרקים "שמב"ז" האזנה נעימה, יותם. הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף…